ימי הזום העליזים. "ימי הזום-זום." שוב אני והקולגות שלי מוצאים את עצמנו בפורמט הנלוז הזה. מי היה מאמין שכך נלמד מוזיקה? נהפוך לאפליקציה?

אך אין ברירה. באמת. במקומות עבודה רבים מהם מורי הנגינה עובדים, כמו גם בשלי, אין רחמים ואין התייחסות לנושא. שואלים אותך: התלמידים מסכימים ללמוד בזום? מעולה! לא משנה איך ומה, אין מערכי לימוד, אין הנחייה מקצועית. העקר שתשלומי ההורים ימשיכו לזרום, והמוסדות לא הצטרכו להחזיר כסף. ולגבי המורים? זו בעיה שלהם. מי שלא טכנולוגי מספיק, מי שתלמידים שלו לא מסכימים לדרך למידה המשונה הזאת, ומי שבעצמו לא מסוגל מבחינה ערכית ויושר מקצועי ללמד באופן שכזה – "שיקפוץ".

אין שכר. ואם מנסים להחזיר את השיעורים האלה, ברגע שעוברים כמות מסוימת של שיעורים שפוספסו, לא ניתן להחזיר אותם. או שהתלמידים לא מוכנים לבוא פעם נוספת בגלל ריבוי הפעילויות השבועיות שלהם. או, כמו במקרה שלי, מי שעובד כל יום, ובמקומות שונים, אין לו יום פנוי נוסף כדי להשלים.

כללי הג'ונגל. החזק שורד.

אט, אט, נצבר ניסיון רב בהוראת מוזיקה מרחוק. צבר לגיטימציה, ואפילו הפך לערוץ הכנסה נוסף למורי נגינה מבוקשים בעולם. גם אני, בעוונותיי "ממשיך לצבור ניסיון" בתחום. ומתוקף כך רוצה לחלוק איתכם, קוראיי, חלק מה מסכנות אליהן הובילו אותי שעות התקשרות עם תלמידיי דרך בהייה בצג.

ראשית, שיעור מרחוק דורש הכנה. גם מבחינה טכנית (על כך נדבר בהמשך), וגם מבחינת היערכות למהלך השיעור. בהוראה פרונטלית כמעט ולא קיים הצורך להתכוננות לקראת שיעור. פה ושם להכין תרגיל, לתכנן מחצית שנתית, לרשום לעצמך הערה פה ושם.

בשיעור מרחוק זה אחרת. אתם לא יכולים ללוות בנגינה את התלמיד, לספור לו את המהירות, לעזור לו בקריאה מהדף, לתקן את הישיבה שלו או אחיזת כלי, לסדר יד, אצבע... לא באמת. במיוחד עם תלמידים צעירים.

נדרשת הכנה. מראש. צריך לשלוח לתלמידים את דפי היצירות למחשב או לטלפון. ולהקליט קטעי נגינה שיעזור בלמידה. רצוי עם מטרונום. רצוי עם ספירה מקדימה. ולא של כל היצירה, אלא קטעים, קטעים. לפעמים אפילו צילמתי סרטונים קצרים שמראים איך מבצעים מקום זה או אחר, פוזיציה, מנח יד, החלפת צורות פריטה.

ובמיוחד עם הצעירים והחדשים, צריך לשנות כמעט לגמרי את מערך השיעור. זה נבנה PER PERSON, במיוחד לכל אחד או אחת, בהתאם לגיל ורמה (זו או אחרת).

זה לא פשוט גם לאלה שיש להם זיקה לטכנולוגיה של היום. אבל יש כאלה שכל האפשרויות הללו לא זמינות עבורם. מורי נגינה מצוינים שלא מוצאים את הידיים והרגליים בים הטכנולוגי הזה.

ואחרי הסקירה הכללית הזאת, הרשו לי כמה טיפים משלי, בתקווה שיעזרו למי שצריך.

האפליקציה

מאז ימי הקורונה אני ויתרתי על השימוש באפליקציית זום. מכמה סיבות. ראשית, האפליקציה נועדה לשימוש בהרצאות ודיונים. כדי לשמור על סדר המפגש הוירטואלי, היא עובר מדובר לדובר, חותכת את סיומי הדברים או ראשיתם, עוברת ממסך של דובר אחד לשני. כך, לפחות, זה היה בהתחלה, בימים הראשנים.
נוסף על כך, כדי לקיים דיון, יש להתחבר להזמנה שנשלחת מראש למשתתף במפגש. זה נשמע פשוט, אך גם עם זה מצליחים להסתבך, וכל הסתבכות שכזאת מורידה מזמן השיעור. 

לכן אני משתמש אך ורק באפליקציית שיחות הוידאו של ווטסאפ. היתרונות: היא נמצאת בכל טלפון נייד, אין צורך בשליחת הזמנה, פשוט מתקשרים וזהו. והשיעור מתנהל כמו שיחת וידאו רגילה, ללא חילופי מסך או חיתוך הדיבור.

מחשב או טלפון?

מזה זמן ניתן לקיים שיחות כאלה גם במחשב נייד בו מותקנת מצלמה. מתקינים אפליקציית ווטסאפ במחשב – וגמרנו.

למרות שהמצלמות בטלפון הרבה יותר טובות מאלה שבמחשב, יש כמה יתרונות לקיים את השיעורים באמצעותו. ראשית, התלמידים הרבה יותר רגילים ללמוד באמצעותו משיעורי הזום של בית ספר. שנית, קל יותר להציב את המחשב בזווית הרצויה.

והסיבה הכי חשובה, זאת שתבטיח עם השיעור בכלל יתקיים או לא, את המחשב הנייד ניתן לחבר לרשת האינטרנט הביתית עם חוט LAN, ישירות לרשת. וזה, תודה לאל, יבטיח לכם מהלך שיעור חלק ורציף. לא זוכר כמה פעמים נאלצתי להפסיק ולבטל שיעור תוך כדי מהלכו בגלל תקשורת לקויה.

ההכנות שלפני

מה שהוא טריוויאלי בימים רגילים הופך לעקר תשומת הלב בימי הלמידה מרחוק. אני מוצא את עצמי מנדנד שוב ושוב לתלמידים ולהוריהם להכין את כל הנדרש לפני תחילת השיעור.

·         להכין כיסא (לא של מחשב) ורגלית

·         לסדר עמוד תווים משמאלו של התלמיד, כך שלא יסתיר אותו.

·         להעמיד מצלמת המחשב או הטלפון כך שאראה את שתי ידי הנגן.

·         להתקרב ככל הניתן למכשיר

סריקה ושליחת יצירות

לסרוק דפים בסורק של מחשב -זה פאסה. כיום משתמשים באפליקציות. אפילו לצורך הפקדת צ'ק. ואני בעונג רב משתמש באפליקציה שכזו, ושמה FAST SCANNER. חפשו בחנות האפליקציות. יש לה כמה שלבים. שלב ראשון – צילום עם הטלפון. שני – חיתוך שוליים לא רצויים (קל ונוח). שלישי – שיפור החדות והניגודיות של המסמך. רביעי – מתן שם למסמך. חמישי - צירוף דפים נוספים כשמדובר במסמך של כמה דפים. והשלב האחרון – שליחה בדואר אלקטרוני או בווטסאפ ישר מתוך האפליקציה. והמסמכים יוצאים לעתים יותר טובים מהמקור, ברצינות.

נכון לעכשיו, לרוב תלמידיי אין מדפסת תקינה שיכולה להדפיס. לכן חשוב לשלוח את דפי הנגינה הרבה מראש, בתקווה שההורים ידפיסו בעבודה את החומר. אך גם זה לא תמיד עובד. פה שוב היתרון של מחשב נייד בא לידי ביטוי. התלמידים המוכשרים שלי מעלים את היצירות על גבי צגי המחשב תוך כדי שיעור. מגדילים ומקטינים את התמונה בהתאם לצורך. 

"צר עולמי כרוחבו של הצג"

כשמצאתי את עצמי מלמד שש שעות ברצף, הבנתי שאני צריך לשפר עד למקסימום את עמדת העבודה שלי .

ולכן:

1.      אני עובד עם מחשב נייח, עם צג של 32 איץ'. זה בעצם טלוויזה של פיליפס ישנה אך מצוינת.

2.      מיקרופון סטודיו טוב מסוג קונדנסר משמש לי ככלי לדיבור. היתרונות שלו רבים. ראשית, הוא מאפשר לי לדבר ממרחק, לשנות תנוחת ישיבה בלי חשש לאובדן קליטה. שנית הוא לא חולה במחלת המיקרופונים של הטלפונים הניידים. מצד אחד הם מעולים לשיחות. אך מצד שני הם מווסתים את עוצמת הקול. ומה שחלש יוגבר, ומה שקולו חזק יוחלש. כך שאין סיכוי להדגים לתלמיד מהלך דינמי, קרשנדו, שינוי גוון.

3.      טלפון גלקסי 9 עם המצלמות המעולות שלו משמש לי כמצלמת אינטרנט. פעם חברי זזי הביא לי על פי בקשתי טלפונים ישנים שהיו ברשותו. והינה אחד מהם עזר "למאמץ המלחמתי". מה שצריך לעשות זה להתקין בתוכו אפליקציה בשם DROIDCAM. גם היא בחנות האפליקציות. אחר כך להתקין אותה גם במחשב, לחבר את הטלפון באמצעות כבל USB או להשתמש ברשת ה WIFI. תהליך ההתחברות לא לגמרי פשוט, אך ממש שווה.

4.      זוג רמקולים טובים משמשים לי לשמע. פינוק אמיתי.

בזמן כתיבת השורות האלו מתוך קוביית הבטון המזוין ?,

אני נמצא לקראת סיום הסבב הזה של הלמידה מרחוק, ומקווה תקוות שיו שזה לא יחזור.

שיחת ווטסאפ שקיימתי עם התלמידה שלי השבוע:

דוד בוליס

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.