1963.

 ז'וזף אורשלמי מגיע לירושלים והופך ליוסף ירושלמי, אזרח ישראלי לכל דבר.

יוסי מגיע לתל אביב, וכאן הוא פוגש את ראשוני נגני הגיטרה הקלאסית בישראל. מנשה בקיש, אדגר דנה, פפה פלתה, משה לוי, אפרים פולק. משה יעקבסון ומישה אפלבאום גם היו פעילים בהוראת גיטרה, אך הגיטרה היתה הכלי המשני שלהם, כי הראשון היה נגן מנדולינה, והשני – נגן דומברה, מעין מנדולינה רוסית.

זהו. לפי עדותו של יוסי, אלה כולם, כל מה שהיה פה אז. "ואני, איכשהו, באופן אוטומטי או לא אוטומטי התברגתי שם"-הוא מחייך.

על אפרים פולק "שבין כולם היה גיטריסט הכי טוב", יוסי התעכב לספר. הרגשתי שהגיטריסט הזה מן העבר השפיע עליו, השאיר את חותמו. בעיניו של יוסי הופיעה ערגה, הוא דיבר עליו בחום והערכה רבה:

"אפרים? היה בחור אנרגטי מאוד, עם "טאץ'" של אגרסיביות, עם טכניקה פנטסטית. הוא החליט יום אחד למכור את הדירה ונסע לספרד. הוא למד אצל חוזה טומס (דמות מרכזית שנדבר עליה עוד מעט). אחר כך איכשהו תפס את ג'ון וויליאמס בלונדון (ולמד אצלו) שעד אז מעולם לא לימד. וכשהוא חזר לארץ היה כבר נגן של ממש. הוא ניגן, למשל, שקון של באך...".

בל נשכח שזה היה בשנת 1963. באותה תקופה רק חוצנים וסגוביה ניגנו את שקון. טוב אני מגזים, אבל לא בהרבה, בטח בכל מה שקשור לנגני גיטרה קלאסית בארץ.      

למרות שהמשיך ללמוד ספרות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים, יוסי מספר שהוא מאוד רצה להמשיך ללמוד גיטרה, אך לא היה מי שיוכל ללמד אותו "וחוץ מה, אני קצת טיפוס אוטודידקט", -הוא מעיד על עצמו. הוא מספר בהערכה רבה שכבר בשנת 1964 לראשונה איפשרו לגיטריסטים להשתתף במלגת  קרן שרת, והוא ופולק, שניהם זכו בה. 250 לירות. להשוואה, שלושים לירות היתה עלות שכר דירה בירושלים.

ובכלל, על פי דבריו של יוסי, הוראת הגיטרה לא היתה מפותחת. לא רק בארץ, בכל העולם. " לא היו מודלים, או היו ורק חלמת להגיע אליהם... אז עוד לא ידעו ללמד.  לא היו להם כלים ללמד, לא ידעו למה (הכוונה למה לעשות כך או אחרת). אפילו אם בעצמם ניגנו טוב ונכון – לא ידעו להעביר את זה הלאה. בגלל זה הדור שלי נפל לקורבן".

יוסי מדבר על כך שגם בתקופת תחייתה של הגיטרה במאה העשרים, האנשים האחראים לכך: טארגה, באריוס, יובט, סגוביה, לא הצליחו להעמיד אסכולת הוראה מסודרת. כל אחד לדרכו, כשהגיטרה נחשבה עדיין לכלי שולי בעולם המוזיקה הקלאסית. ואחרי "הבום" הגדול של הגיטרה אחרי מלחמת העולם השנייה כולם רצו לכל עבר ללמוד גיטרה, ולא היה בנמצא.

פה שיחה סטתה מן הנושא, או שלא? דיברנו על ייפס, התווכחנו קצת על זהותו של המלחין של "רומנס ספרדי" שפירסם את ייפס בכל העולם. ומי שקרה אצלי מאמר בשם חידה ספרדית יודע שהחידה הזאת לא נפתרה. ושיוסי סיפר שראה תווים של היצירה בה שמו של פרננדו סור מופיע בתור המלחין שלה.

--------

בשלב מסוים הוא החליט לעזוב את לימודי הספרות באוניברסיטה העברית. הוא מספר שהיה מגיע מהלימודי הספרות, ואז מנגן עד שתיים, שלוש בלילה. הוא החליט שזה לא בשבילו. הגיטרה - לזה  הוא רוצה להקדיש את חייו. התחיל לחפש, לחקור. עזב את ירושלים לטובת תל אביב (שכר דירה בחולון ליד מנשה בקיש), אפילו הגיע ללימודי תיאטרון בחיפושיו לשאלות שהטרידו אותו. ושם בקורס אחד שלקח, הוא מספר שהמורה קראה לו, איש ביישן מופנם על פי הגדרתו, וביקשה ממנו לשחרר את הראש. והוא בכלל לא הבין מה היא רוצה ממנו. הוא לא ידע שאפשר לשחרר את הראש. אחר כך היא ביקשה שישחרר את היד! שומו שמיים! אף גיטריסט הגון לא ידע שיש  אפשרות שכזאת.

עדיף לשמוע איך שהוא בעצמו מספר את המקרה והאימפקט שזה עשה בו. ממש בית ספר לחשיבה ומסקנה.

יוסי התחיל קצת להופיע, ללמד גיטרה באופן פרטי, והחל ללמוד מקצועות תיאורטיים באקדמיה למוסיקה בתל אביב (שם למד עם אבל ארליך, והתקשה בשיעורי הרמוניה אצל יצחק אידלמן) שהיתה אז ממוקמת ברחוב לילנבלום. אבל גם למד שיעורי תנועה עם הפנטומימאי יורם בוקר. גם שיעורים אלה העלו את מודעותו לגוף, לאיבריו. שם גם פגש את אשתו תמי.

בסמוך לחתונתם של יוסי ותמי הגיע לארץ חוזה טומס. בשנים הללו שמו הלך לפניו, כי הוא היה אסיסטנט של סגוביה בארועי מסטר קלאס שהתקיימו פעם בשנה בעיר סנט יאגו דה קומפוסטלה. ומישהו שיש לו ג'וב כזה בן רגע הופך לכוכב עולמי. ואפרים פולק הזמין אותו לישראל.

וכך קרה הדבר שיום חתונתו של יוסי נפל על ערב רסיטל של חוזה טומס בתל אביב. "אף גיטריסט לא בא לחתונה. שניים כן באו, השאירו מתנה והלכו". יוסי מספר שהראש שלו לא היה בחתונה שלו, אלא בקונצרט של טומאס שהתרחש במקביל.

יום למחרת הזוג הצעיר הגיע לדירתו של פולק לפגוש את המאסטרו. אני מבין בהזדמנות מסוימת יוסי ניגן, ושהמאסטרו התרגש עד מאוד, ואפילו אמר ליוסי שהוא תלמיד חלומותיו, והוא גם הציע לו להגיע אליו, לעיר אליקנטה וללמוד שם.

כתבת ההמשך - בהמשך. 

סבלנות.

דוד בוליס 

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.