אמש בפסטיבל "אני גיטרה"

אחרי הרבה מאוד זמן שמעתי אתמול רסיטל גיטרה. המקום - צוותא תל אביב המיתולוגית. האירוע -פסטיבל "אני גיטרה". המבצע - מתאוש קובלסקי, פולין.

קובלסקי 1 אוי, כמה זה נעים לפגוש את כולם. את דלית ומרסלו, את יורם, אירית, ביאטריס, הכרות רשמית עם המאסטרו דורון סלומון, ואורי הרפז.

קובלסקי הוא מנגני העל. טכניקה מושלמת, היעדר טעויות (אולי תפסתי אותו על אחת). נגינה נקייה להפליא. הרפרטואר שהוא מנגן מתרכז בעקר במוסיקה רומנטית מוקדמת. ואולי בגלל היותו פולני, ושהוזמן לישראל גם בהשתתפות המכון הפולני של תל אביב, רוב היצירות היו פרי עטם של מוסיקאים פולניים, בעקר עבודים ליצירותיו של שופן, שצ'פנובסקי. ויצירות מאת נגן פולני-יהודי בשם י. בורוביץ', כוכב גיטרה אירופאי במחצית הראשונה של המאה ה-19, שנשכח לחלוטין עם השנים (האינפורמציה באדיבות קובלסקי עצמו, שבין הקטעים "קידם את העלילה").

בשלוש היצירות הראשונות שהוא ביצע עוד לא היה ברור מי נגד מי. ועל מה שכנראה כסיבה לכך נדבר בסוף. ואז הוא התפוצץ עלינו עם הוריאציות של בוברוביץ' על אריה מתוך דון ג'ובני של מוצארט.

WOW!

וירטואוז, אקרובט, קוסם, . תשוו אותו עם הכי מפורסמים, המהירים אך הנקיים והברורים, מהקליבר של דזידריו, והוא לא נופל מאף אחד מהם, ואפילו עולה על רובם.

נכון, וריאציות נועדו לביצועי ראווה, הפגנה יכולת טכנית, קצת יותר שטחי, אולי. אבל ככה?

והקהל הגיב בהתאם. צפו האזינו לזה:

https://www.youtube.com/watch?v=I3EG8SXg_8Q

מתוך האתר של קובלסקי:

"מתאוש קובלסקי הוא כעת אחד הגיטריסטים הצעירים המצטיינים ביותר. "מרהיב", לפי מגזין Classical Guitar Magazine. הוא מבצע רפרטואר החל מתקופת הרנסנס ועד לתקופות עכשוויות עם מומחיות יוצאת דופן, חוש סגנון ותרבות מוזיקלית נהדרת. הוא הופיע באולמות מרכזיים כולל ה-Musikverein בווינה והתיאטרון הגדול של שנגחאי, ובערים כמו ניו יורק, לוס אנג'לס, פריז, בודפשט ולונדון. ב-2019 הוא ניגן בקונצ'יטו דה ארנחואז הפופולרי עם הפילהרמונית של ורשה בבירת פולין. הוא זכה בתחרויות יוקרתיות באנטוני (פריז) ובלונדון (ndSeco EuroStrings International Competition, 2019). בשנת 2019 יצא תקליטור הבכורה שלו ב-CD Accord, ובו יצירות מאת באך, ג'וליאני, טארגה, באריוס, פיאצולה, פונסה, אסד ושוברט. בשנת 2021 הקליט את הדיסק השני שלו - גיטרה רומנטית פולנית עם מוזיקה של בוברוביץ', שצ'פנובסקי, סוקולובסקי והורצקי".

הרסיטל המשיך בעוד שופן, וילה - לובוס מדהים, רוסיניאדה מס' 2 של ג'וליאני.

אחלה.

הפיל שבחדר

elephant

כשנכנסנו לאולם הצפוף של צוותא (לא זוכר איזה, 2, 3...), ראיתי על הבמה כיסא, מיקרופון, וגיטרה שבדופן שלה דבוק מיקרופון, כזה, פייזו, שמשתמשים בו בהגברות פשוטות של גיטרה מבלי לקדוח בה חורים. וכל הטוב הזה היה מחובר למגבר קטן. או-קיי...וכשהחלה הנגינה, חששותיי התגשמו.

הצלילי היה

בלתי מתקבל על הדעת

אני מכיר את המיקרופונים והמגברים האלה. כדי להעלים את הצליל המלאכותי שלהם, מנסים להדגיש את התדרים האמצעיים MID RANGE. זה לא עוזר. הצליל שבקע מהמגבר הוא מאנפף, כאילו נוצר באיזו סבונייה. אין איזון, לא בין הגוונים שכל מיתר מייצר, ולא בעוצמה שביניהם. וכך בקונצרט איבדנו בתוך צלילי הפלסטיק האלה את כל המזורקות של שופן ואת העיבוד למוריס רוואל.

ממש מעצבן. איך מוזיקאי מוכשר כל כך בכישרון ובכושר, לא מודע לאיכות ותכונות הצליל המוגבר. אין פסול בהגברה, אבל לא ככה. אפילו מיקרופון חיצוני פשוט היה עושה את העבודה. שלא לדבר על זה שלדעתי לא היה שום צורך בהגברה. המקום קטן וצפוף. הינו שומעים אותו היטב. אוקיי, נניח לזה.

הכרטיסים למופע האחרון הזה של הפסטיבל אזלו, נאלצתי להתחנף למרסלו שיפעיל את קשריו. זה עבד.

בסוף נאלצתי לעזוב לפני ההדרן. סיפרו לי שהיה מדהים.

mateush