מעונן,
אני מנסה לנחש…
מתי?
אבל מתי בדיוק, תיפול הטיפה הראשונה?
והיא נוחתת עלי בפתאומיות.
מטר טיפות מצטרף במקצב מתעתע,
פעמות קלות וכבדות מהתלות בי
בחידון ערמומי.
תיפוף מאיץ מבשר סערה,
ולפתע,
כבהינף שרביט,
צילצול עדין ונוגה מנבא רגיעה.
אני מחפשת תבנית, חפיפה, היגיון…
ומתפלאה… בכל זאת יש איזון.
יופי מרענן שוטף את האוויר, את המראות, את המחשבות.
כשהטבע מנגן הוא מתמסר לספונטניות מאורגנת,
רוקד לכללי-קומפוזיציה שלעולם לא נפצח.
אבל דבר אחד נוכל לחזות בודאות:
בדיוק כמונו –
הגשם לעולם לא יבצע שני ביצועים זהים.
***
מוקדש לשירי קונה
הי שירי, כאן בחדרה יורד מבול והרגע סיימתי באקורד חגיגי.
המפל היא כה קטנה, היא מסקרנת אותי. אני ממקדת את העדשה והיא קרבה. ׳היא מלכותית, יש בה צלילות-מסנוורת, עולם מסתורי
כשהסיפור רק מתחיל, אין מספיק מילים … כשהכל נגמר, מה כבר יש לומר? עוד כמה מילים. יצירה מקורית לגיטרה קלאסית
מנגן: גדעון ברטלר הפוגה נכתבה ב 1990. הנושא בעל אופי ברוקי הצבוע בסגנון מודרני. גדעון עוטף את הפוגה הברוקית מודרנית
